בדרום סיציליה, בין הגבעות שטופות השמש והעיירות הציוריות, ניצבת לה ממלכה ציורית, כזו שחושפת את פאר הבארוק האיטלקי- העיירה נוטו. כאן, במחוז ואל די נוטו הקסום, ביתן של מספר עיירות שהוכרזו כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו, ההיסטוריה לוחשת ברחובות אבן בצבע דבש, והשמש הים תיכונית מטילה גוונים של זהב על הפלאים הארכיטקטוניים עוצרי הנשימה.
העיירה ההיסטורית, שהוכרזה גם היא כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, נולדה מחדש מאפר רעידת אדמה הרסנית שפקדה את האזור בשנת 1693. כיום, העיירה היא מוזיאון פתוח של ממש, מתגאה בשילוב הרמוני של היסטוריה, אמנות ותרבות. כשאתם מטיילים ברחובות המקסימים שלה, כל פינה חושפת חזית חדשה של יופי מורכב, מכנסיות מלכותיות ועד לארמונות אריסטוקרטיים. כאן, האוויר מבושם בניחוח של מאפי שקדים ומטעי הדרים, כשצלילי שווקים תוססים ממלאים את הפיאצות, והמקומיים מקבלים את פניכם באירוח חם ולבבי.
עוף החול שקם מהאפר: הסיפור הנצחי של העיירה נוטו
הסיפור של נוטו הוא סיפור מדהים על חוסן, לידה מחדש וחזון אמנותי. סיפור האגדות הזה משתרע על פני אלפיים שנה, עם מתיישבים סיציליאניים קדומים, מתיישבים יוונים וגם הרומאים העתיקים שהטביעו את חותמם על האדמות הפוריות שכאן. הרגע המכונן בהיסטוריה של נוטו הגיע בליל ה-11 בינואר שנת 1693, אז, רעידת אדמה קטסטרופלית, אחת מההרסניות בהיסטוריה האירופית, פקדה את האזור. העיר העתיקה של נוטו, ששכנה אז על הר אלבריה המתנשא, נחרבה כמעט כולה, נפלה על יושביה והפכה לאפר ועפר.
בעקבות הטרגדיה הזו, התקבלה בעיירה החלטה נועזת. במקום לבנות מחדש את העיר על חוברותיה העתיקות, היא תיבנה מחדש במרחק של כ-10 קילומטרים משם, על רמת אבן גיר יציבה יותר. החלטה זו סימנה את הולדתה של העיירה נוטו של ימינו.
השחזור של נוטו במאה ה-18 לא היה רק תהליך של בנייה אלא הזדמנות ליצור יצירת מופת של תכנון עירוני ויופי אדריכלי. בהדרכת אדריכלים מבריקים מקומיים כמו רוסריו גאגליארדי, פאולו לאביסי ווינצ'נזו סינטרה, נוטו נולדה מחדש כעיירת בארוק עוצרת נשימה. רחובותיה נפרשו בצורת רשת, רחבה וישרה, שנועדה לשפר את התיאטרליות של המרחבים הציבוריים והמבנים שלה. הכנסיות, הארמונות והמבנים האזרחיים של העיירה נבנו מאבן גיר מקומית בצבע דבש, כזו שמשדרת גוון חם וזהוב עם שקיעת השמש, ומעניקה לעיר איכות ייחודית ומיסטיקה יוצאת דופן.
כיום, הארכיטקטורה הבארוקית של נוטו נותרה לא רק כסמל למסע ההיסטורי של העיירה, אלא גם עדות ליכולתה של הרוח האנושית ליצור יופי מתוך חורבן. נופי הרחוב ההרמוניים של העיר, המעוטרים בחזיתות מורכבות, מרפסות מפוארות ועיטורים מורכבים, מספרים סיפור על עבר שנולד מחדש, שקם מן האפר והפך ליצירת מופת.
מסע דרך העיירה נוטו הוא מסע דרך ספר היסטוריה חי ונושם, כשכל בניין, רחוב וכיכר מספרים חלק קטן מהסיפור המתמשך של נוטו – סיפור על הרס, לידה מחדש ויופי נצחי. ההיסטוריה העשירה הזו היא שהופכת את נוטו לא רק ליעד אהוב בסיציליה, אלא למסע בזמן, כזה שמציע הצצה לעבר מלא בטרגדיות וניצחונות כאחד.
לחקור את יצירות הבארוק של נוטו
קתדרלת נוטו (Cattedrale di San Nicolò)
מי ששולטת בקו הרקיע של העיר היא ללא ספק קתדרלת נוטו המפוארת, סמל לפאר הארכיטקטוני של העיירה הייחודית הזו. הקתדרלה, ששוחזרה לאחר רעידת האדמה של שנת 1693, נחשבת ליצירת מופת של ארכיטקטורת הבארוק הסיציליאנית. החזית המרשימה שלה, עטורת כיפה מלכותית, מציגה את הפאר, ההוד וגם התקציב הרב שהושקעו בבנייתה, מראה עוצר נשימה, במיוחד כשהיא מוארת בשעות הלילה. בפנים, השילוב ההרמוני שבין אמנות וארכיטקטורה יוצרים אווירה שלווה ורוחנית.
פאלאצו ניקולאצ'י (Palazzo Nicolaci dei Principi di Villadorata)
במרחק הליכה קצר מהקתדרלה נמצא ארמון הפאלאצו ניקולאצ'י, התגלמות של סגנון הבארוק האקסטרווגנטי. הארמון המפואר מפורסם בעיקר בשל המרפסות הפנטזיונריות והאגדיות שלו, שנתמכות על ידי פסלי יצורים מיתולוגיים וגילופים מורכבים. בפנים, החדרים המפוארים של הפאלאצו מציעים הצצה לאורח החיים המפואר של האצולה הסיציליאנית.
כנסיית סן דומניקו (Chiesa di San Domenico)
תכשיט ארכיטקטוני נוסף של העיירה נוטו הוא כנסיית סן דומניקו, אשר עוצב על ידי האדריכל המפורסם רוסריו גגליארדי, והחזית שלו נחשבת לאחת מהדוגמאות הטובות ביותר לסגנון הבארוק הסיציליאני. הקימורים האלגנטיים של הכנסייה, עבודות האבן המפורטות והמשחק המדהים של האור והצל לאורך שעות היממה השונות מצליחים ללכוד את המהות של אומנות הבארוק. חללי הפנים, למרות שנחשבים לעדינים וצנועים יותר מקתדרלות וכנסיות אחרות בסיציליה, מרתק ומקסים לא פחות. דוכן המזבח הגבוה ויצירות האמנות שבתוך הכנסייה מוסיפים קסם היסטורי וצבעוני למקום.
Palazzo Landolina di Sant'Alfano
הארמון האלגנטי הזה ראוי לציון בזכות הארכיטקטורה המעודנת והמשמעות ההיסטורית שלו, מתחם מפואר שהיה שייך לאחת מהמשפחות הבולטות והמשפיעות בנוטו. חזית הארמון היא דוגמה יפה לעיצוב הבארוק, מאופיינת בעבודות אבן מפורטות וסימטריה קלאסית. אמנם חלל הפנים לא נגיש לציבור, אך מדובר באתר חובה בביקור בעיירה הקסומה.
כנסיית סלבטורה- Basilica Santissimo Salvatore e Torre Belvedere
הכנסייה הזו היא פנינה נסתרת, שלעתים קרובות תיירים מחליטים לדלג עליה. אמנם לא מדובר באחת מהכנסיות המרשימות בסיציליה, אך היא מתגאה בקסם משלה, עם הכיפה המרשימה שלה וחללי הפנים המעוצבים שכוללים ציורי קיר מורכבים ועבודות טיח.
שער פורטה ראלה (Porta Reale o Ferdinandea)
משמש ככניסה המפוארת לנוטו, שער הניצחון הזה הוא סמל ללידה מחדש של העיר לאחר רעידת האדמה של 1693. השער מסמן את תחילתו של קורסו ויטוריו עמנואלה (Corso Vittorio Emanuele), הרחוב הראשי של העיירה, ומציע רושם ראשוני מרהיב על היופי הארכיטקטוני של נוטו.
לטייל בהיסטוריה- הרחובות שאסור לכם לפספס בנוטו
כל רחוב וכיכר בנוטו מציעים הזדמנות לחזות בנפלאות הארכיטקטוניות של העיירה. מהפאר של פאלאצו דוצ'יו, כיום בית העירייה, ועד לפרטים המורכבים של כנסיית סנטה קיארה, כל בניין מספר סיפור של הישג אמנותי. היופי של הארכיטקטורה של נוטו טמון לא רק במונומנטים המפוארים אלא גם בפרטים הקטנים – מרפסת אינטימית כאן, חצר נסתרת שם, כולם מתאחדים כדי ליצור עיירה עם יופי נצחי שאין שנייה לה.
קורסו ויטוריו עמנואלה (Corso Vittorio Emanuele)- העורק הראשי של נוטו ונקודת מוצא מושלמת לחקר העיר. רחוב זה שופע מבני בארוק מרשימים, בתי קפה מקסימים וחנויות שוקקות, לב ליבה של העיר. בשיטוט לאורך קורסו ויטוריו עמנואלה, תחלפו על פני רבים מנקודות הציון המרכזיות של נוטו, כולל קתדרלת נוטו.
דרך קאבור (Via Camillo Benso Conte di Cavour)- רחוב זה מציע חוויה שלווה יותר בהשוואה לקורסו ויטוריו עמנואלה. הוא מלא בניינים יפים ומוביל לכמה מהכנסיות והארמונות הפחות מוכרים של העיירה.
Via Ducezio- רחוב מקביל לקורסו ויטוריו עמנואלה, מדובר על עוד רחוב עשיר בארכיטקטורה בארוקית. הוא פחות צפוף, ומציע טיול רגוע יותר בנופיה המדהימים של נוטו.
רחוב רוקו פירי (Via Rocco Pirri)- רחוב מגורים פסטורלי שמספק הצצה לחיי היומיום של תושבי נוטו. הוא שקט יותר אבל לא פחות יפה, עם דוגמאות מקסימות של אדריכלות בארוק.
עמק ואל די נוטו
עמק ואל די נוטו, מחוז שממוקם באזור הדרום מזרחי של סיציליה, ידוע בארכיטקטורה הבארוקית יוצאת הדופן, ההיסטוריה העשירה והנופים המדהימים שלו. אזור זה, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, כולל שמונה עיירות: נוטו, רגוזה, מודיקה, סקיצ'לי, קלטאג'ירונה, קטניה, פאלאצולו אקריידה ומיליטלו ואל די קטניה.
סיפורו של ואל די נוטו שזור עמוק בהיסטוריה של סיציליה עצמה. האזור ראה רצף של שליטים, מהיוונים והרומאים העתיקים ועד הערבים, הנורמנים והספרדים. כל אחד הותיר את חותמו ותרם למרקם התרבותי העשיר של האזור. עם זאת, רעידת האדמה הקטסטרופלית של שנת 1693 היא שעיצבה באופן עמוק את זהותו של ואל די נוטו, כשאירוע הרסני זה הרס עיירות רבות באזור וחייב אותן להיבנות מחדש.
לאחר רעידת האדמה, היה מאמץ בנייה מחדש מאסיבי. העיירות בואל די נוטו שוחזרו בסגנון בארוק שהיה פופולארי באותה תקופה, מה שהוביל לרנסנס של אדריכלות ואמנות באזור. תקופה זו ראתה את הופעתם של אדריכלים ואמנים מקומיים שהחדירו לסגנון הבארוק מאפיינים סיציליאניים ייחודיים. התוצאה הייתה אוסף של עיירות שכל אחת מהן מציגה סגנון ייחודי וראוותני של אדריכלות בארוק, מאופיינת בחזיתות מעוטרות, גרמי מדרגות מפוארים ותכנון עירוני יפהפה.
בשנת 2002, הערים נוטו, רגוזה, מודיקה, סקיקלי, קלטאג'ירונה, קטניה, פאלאצולו ומליטלו בואל די קטניה נרשמו יחד כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הכרה זו הייתה לא רק בזכות הארכיטקטורה הבארוקית שלהם, אלא גם בזכות ייצוג השיא של אמנות ואדריכלות הבארוק באירופה.
הזהות של ואל די נוטו משתרעת מעבר לפלאי הארכיטקטורה שלו. האזור הוא כור היתוך של תרבויות ומסורות, אשר משתקפות בשפתו, במטבח, בפסטיבלים ובאמנות שלו. זהו מקום בו מתקיימים יחד עבר והווה, בו יושבים תיאטראות יווניים עתיקים לצד כנסיות בארוק, ובו מוגשות מנות סיציליאניות מסורתיות בצל יצירות מופת ארכיטקטוניות.
המשיכה של ואל די נוטו טמונה גם ביופיו הטבעי. מהגבעות והכרמים עוצרי הנשימה ועד לקו החוף המחוספס והחופים החוליים, האזור מציע מגוון אדיר של נופים. הוא גם נמצא בסמיכות להר אטנה, הר הגעש הגבוה והפעיל ביותר באירופה, מה שמוסיף רקע דרמטי לנוף של האזור.
מלבד נוטו, אל תפספסו ביקור בעיירות הבאות:
רגוזה (Ragusa) ורגוזה איבלה (Ragusa Ibla)
מחולקת לשני חלקים: רגוזה המודרנית ורגוזה איבלה העתיקה.
Ragusa Ibla מקסימה עם בנייני הבארוק ורחובותיה העתיקים.
אל תפספסו ביקור בקתדרלת סן ג'ורג'יו (Duomo di San Giorgio) ובגני איבלאו (Giardino Ibleo).
מודיקה (Modica)
מפורסמת בכנסיות הבארוק שלה ובשוקולד מודיקה המקומי, מתכון ייחודי בהשראת אצטקית.
צאו לחקור את הרחובות הצרים של העיר העתיקה והתענגו על השוקולד המפורסם. אל תפספסו את כנסיית סן ג'ורג'יו (Duomo di San Giorgio) וכנסיית סן פייטרו (Duomo di San Pietro Apostolo).
סקיצ'לי (או שיקלי)- Scicli
פנינה פחות מוכרת עם מרכז היסטורי מרשים בסגנון בארוק. בקרו ב-Palazzo Beneventano ובכנסיית סן מתאו (Chiesa di San Matteo).
קלטאג'ירונה (Caltagirone)
ידועה בזכות הקרמיקה שלה ובגרם המדרגות של סנטה מריה דל מונטה (Santa Maria del Monte), המעוטר באריחי קרמיקה. בקרו בסדנאות קרמיקה ובמוזיאון האזורי לקרמיקה.
Palazzolo Acreide
ידוע במורשת היוונית העתיקה שלו ובארכיטקטורת הבארוק שניכרת בכל פינה בכפר. צאו לחקור את התיאטרון היווני ואת כנסיות הבארוק במרכז העיר. בעיירה מתקיימים פסטיבלים מסורתיים, כולל הצגות יווניות בתיאטרון העתיק.
Militello Val di Catania
עיירה קטנה יותר עם היסטוריה עשירה וכנסיות ראויות לציון. בקרו בכנסיית סן ניקולו (Chiesa San Nicolò) ובמנזר הבנדיקטיני (Monastero di San Benedetto).
כיצד להגיע לנוטו
נוטו ממוקמת בחלק הדרום מזרחי של סיציליה, במחוז סירקוזה בתוך אזור עמק ואל די נוטו. אזור זה מפורסם בזכות הארכיטקטורה הבארוקית הנהדרת והנופים המרהיבים שלו.
שדה התעופה הגדול הקרוב ביותר לנוטו הוא נמל התעופה קטאניה-פונטנרוסה (CTA), שנמצא במרחק של כ-80 קילומטרים משם. לשדה התעופה הזה יש טיסות סדירות מערים איטלקיות שונות וממספר יעדים בינלאומיים ביניהם גם נתב"ג (נכון לשנת 2024). לאחר הגעתכם לשדה התעופה של קטניה, תוכלו להמשיך בנסיעה לנוטו ברכב, באוטובוס או ברכבת.
ישנם שירותי רכבת מערים גדולות בסיציליה כמו פאלרמו, קטניה וסירקיוז לנוטו. גם שירותי אוטובוס סדירים זמינים מערים כמו קטניה וסירקוזה לנוטו.
הדרך הנוחה ביותר להגיע לעיירה נוטו היא כמובן השכרת רכב, וזו גם הדרך הנוחה לחקור את עיירות הבארוק שמסביבה. הנסיעה לנוטו מקטניה לוקחת כשעה, מטאורמינה בין שעה וחצי לשעתיים.
אז אם מתחשק לכם להוסיף קצת פלפל בסגנון בארוק לחופשה הסיציליאנית שלכם, ולצאת לגלות מקבץ של עיירות מקסימות ובראשן העיירה הבלתי נשכחת נוטו, הגעתם למקום הנכון. בין היצירות הארכיטקטוניות, הרחובות השוקקים והפיאצות המרשימות, אי אפשר שלא להתאהב בעיירת הדבש היפהפייה ובעיירות הסובבות אותה.
